תחקיר עיתונאי – התחקיר מהווה את אבן היסוד לכתבה עיתונאית השואפת לשלמות.
תכתיבי התחקיר מחייבים:
- איסוף מידע ונתונים מרביים.
- ראיון עם מספר רב של נוגעים בדבר.
- מיון, סינון ובחירת העיקר.
- תיאום ועימות העובדות.
- פיתוח התחקיר לכתבה עיתונאית.
מסגרת התחקיר מחייבת: הצמדות לעובדות, בדיקה ואימות לאורך כל הדרך וכן הימנעות מפגיעה באנשים שאינם מעורבים.
הרגישות בכתבת תחקיר גבוהה ביותר.
מעידה קלה מאחת העובדות, או אי דיוק מסוים, עלולים להביא את התחקירן לידי עימות משפטי שלא לצורך. אי תכנון מערך תחקיר נכון, עלול לחשוף את עבודת החקירה העיתונאית ולטרפדה בטרם עת. התחזות בעת עבודת התחקיר – פסולה בהחלט.
על העיתונאי לנהוג במלוא כובד האחריות, להפעיל את מידת האינטליגנציה הטבועה בו וכן להוכיח תושייה רבה.
כתבות בעלות אופי תחקירי מחייבות תשומת-לב מצד הכותב, שמירה על פרטי החקירה כמוסים, החשובה לא פחות מכישרון הכתיבה.
- התחקיר – לעולם אין לראיין אדם שאין יודעים אודותיו פרטים. הרקע המוקדם יכול להמם את המרואיין. ככל שאנחנו בקיאים בפרטים, אנו שולטים במצב, ולמרואיין קשה יהיה לענות שלא לעניין. התחקיר מסייע לקבל פרטים יותר מוחשיים שלא ידועים עליו.
- רקע – חשוב ביותר הוא הרקע הכללי לגבי הנושא. בכתיבת פתיחה לכתבה חייבים רקע. הרקע הכללי הוא רקע "הצבע", שנמצא בראיון העיתונאי. למשל, אם רואיין אדם במטוס, נכתוב את סיפור הטיסה.
- עניין –אסור לפרסם כתבה שאינה מעניינת. צריך לגרום לה שתהיה כזו. כאשר משעממים את קורא הכתבה, עלולים להציג את האישיות המרואיינת כאילו היא עצמה משעממת.
- כניסה למצבים –אסור להיכנס לסחרור או להתלהבות, לאבד אובייקטיביות ולהיסחף עם המרואיין. העיתונאי הוא שמנווט את הראיון מתחילתו ועד סופו.
- שיקול דעת אישי – על הכתב להפעיל שיקול דעת בכל דילמה המחייבת הכרעה, ושיקול הדעת חייב להתבסס על כללי האתיקה העיתונאית וניסיונו של הכתב.
- מעורבות עניינית –אין להכניס מעורבות אישית!
השלמות לנושא התחקיר העיתונאי
- מיצוי העובדות עד תום.
- בדיקת אמיתות העובדות טרם פרסומן.
- אין להתבסס רק על חומר כתוב ללא בדיקה. יש לבדוק ולאחר הבדיקה לאמת את הדוברים.
- הכיתוב העיתונאי חייב להיות מדויק וממוסמך.
- תחקיר מושלם מתבסס על סימוכין מקוריים.
- יש לוודא שמקור הסימוכין (מוסר המידע) מהימן לחלוטין.
- אין להיגרר לעמדה אחת בלבד של החושף.
- חובה לבצע הצלבת עובדות עפ"י מקורות מוסמכים.
- חובה תמידית לקבל את תגובת האישיות או הגורם נשוא הכתבה.
- סיום התחקיר ילווה תמיד בתגובה עניינית.
- בכתבת תחקיר יש להימנע מלהשתמש במשפט: " עד לסגירת הגיליון, לא התקבלה תגובה".
- "הצד האמור סרב או מסרב להגיב" – יכול להוות בהחלט משפט סיום.